Musar על שמואל ב 14:17

אור ישראל

וּבְכָל זֹאת, הָאָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא אָדָם, אִם כִּי בְּיָדוֹ וְכֹחוֹ לְהַפְשִׁיט שִׂכְלוֹ מֵהִתְפַּעֲלוּת כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ הוֹזִים שׁוֹכְבִים (בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת, לְמַעַן לֹא יִפְרְצוּ בַּכֹּחַ הַשִּׂכְלִי לְהַטּוֹתוֹ *)לָזֹאת הָעִיּוּן בִּדְבַר הַמִּדּוֹת, כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לְטַהֵר הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וּלְהַפְשִׁיטוֹ מִכֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת, יַעַן כִּי מִתְעוֹרְרִים הֵמָּה מֵהָעִיּוּן וְהַמַּחֲשָׁבָה בָּהֶם, לָזֹאת בְּסוּג הַמְפֻרְסָמוֹת, יָבוֹא דָּבָר שִׂכְלִי מְשֻׁתָּף מְעַט עִם כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ, גֶּדֶר טוֹב וְרַע. לָכֵן אֵצֶל הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂכְלִי בְּלִי שִׁתּוּף עִם כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ, עַל כֵּן הַכָּרָתָם בְּטוֹב וְרַע בְּסוּג אֱמֶת וְשֶׁקֶר יִכָּנֵס (רָאִיתִי בְּחָפְזָה בַּעֲקֵדַת יִצְחָק שַׁעַר י', וְאוּלַי בָּזֶה סָרָה תְּלוּנָתוֹ, עַיֵּן שָׁם), וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (שְׁמוּאֵל־ב' י"ד, י"ז) כִּי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים כֵּן אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לִשְׁמֹעַ טוֹב וְרַע, וְהוּבָא בַּעֲקֵדַת יִצְחָק שָׁם), כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת דַּף י') כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכוּ'. וְיֵשׁ לְבָאֵר כִּי שְׁבִילֵי הָאֱמֶת הוֹלְכִים אַחֲרֵי דַּרְכֵי הַחָכְמָה לְעִיּוּנִים, אֲשֶׁר נוֹדָע כִּי נֶחֱלָקִים הֵמָּה, יֵשׁ אֲשֶׁר נֶאֱסָרִים בְּמַאֲסַר הַמּוֹפֵת הַבָּרוּר עַל פִּי דַּרְכֵי הֶקֵּשׁ הַהֶגְיוֹנִי, וְיֵשׁ אֲשֶׁר בִּרְאָיוֹת וְהוֹכָחוֹת תִּבָּחֵן אֲמִתָּתָם וְתִתְרַחֵב יְדִיעָתָם לְהוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וְיֵשׁ אֲשֶׁר רַק בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת הַיְשָׁרָה יוּסְדוּ. וּבָהֶם יִתְפָּאֵר כָּל אֱנוֹשׁ לֵאמֹר, אָנֹכִי הָרוֹאֶה וְלִי נִגְלוּ תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה, וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הַדָּבָר, הָאִישׁ אֲשֶׁר חָנַן לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל לִמְצֹא דַּרְכֵי הַמּוֹפֵת, כֵּן גַּם בְּדַרְכֵי הָרְאָיוֹת יָדָיו רַב לוֹ (בְּלִי לְדַמּוֹת וּלְקָרֵב אֶת הַמְרֻחָקִים) אֲשֶׁר לָזֹאת גַּם שִׁקּוּל דַּעְתּוֹ הִיא הַיְשָׁרָה, וּלְאוֹרוֹ רַבִּים יִמָּשְׁכוּ, וְלֹא רְחוֹקָה הִיא לְהַלְבִּישׁ בָּזֶה שְׁאֵלַת סָבָא דְּבֵי אַתּוּנָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא (בְּכוֹרוֹת דַּף ח' עַמּוּד ב') מְצִיעָתֵיהּ דְּעַלְמָא הֵיכָא, זְקָפָהּ לְאֶצְבַּעְתֵּיהּ, אָמַר לוֹ הָכָא, אָמַר לוֹ וּמִי יֵימַר אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמְשָׁחוּ וְכוּ'. כִּי הָרַמְבַּ"ם כָּתַב בְּרֵישׁ הִלְכוֹת דֵּעוֹת. שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בַּדֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע עַיֵּן שָׁם. וּמִי יַגְבִּיל הַדָּבָר וְאַיֵּה הַחוֹזֶה לֵאמֹר, פֹּה הִיא הַנְּקֻדָּה הָאֶמְצָעִית, לֹא בְּמוֹפֵת וְאַף לֹא בִּרְאָיָה יוֹדֵעַ הַדָּבָר. כִּי אִם עַל פִּי שִׁקּוּל דַּעַת הַחֲכָמִים לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. זֶהוּ מַאֲמָרָם מְצִיעָתָא דְּעַלְמָא הֵיכָא, רָצָה לוֹמַר הֵיאַךְ הַדֶּרֶךְ לֵידַע נָתִיב הַמְמֻצָּע. אָמַר לוֹ הָכָא, רָצָה לוֹמַר כְּפִי אֲשֶׁר תִּגְזֹר יַד שִׂכְלְכֶם, (יַעַן מַה, יַעַן חָזָק כְּחָכָם לְבָרֵר הַדְּבָרִים הַנִּתְלִים בְּמוֹפֵת אוֹ בִּרְאָיָה, לָכֵן גַּם בְּאֵלֶּה לָכֶם מִשְׁפַּט הַבְּחִירָה). אָמַר לוֹ וּמִי יֵימַר, כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ לְהָבִיא מוֹפֵת עַל מִשְׁפָּטֵנוּ וְהַשְׁעָרוֹתֵינוּ, אָמַר לוֹ אַיְתֵי אַשְׁלֵי וּמְשָׁחוּ. כִּי הַמּוֹפֵת לְבָרֵר הַדָּבָר, כְּמוֹ הַמְּדִידָה לֵידַע כַּמּוּת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֵין לִטְעוֹת בָּהּ, וְהוֹאִיל וְאֵין לֵידַע דֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע עַל יְדֵי הַמּוֹפֵת, תָּנוּחַ נֶפֶשׁ הָאָדָם בְּשִׁקּוּל דַּעַת הַחֲכָמִים, וְעַל פִּי חָכְמַת דִּבְרֵיהֶם יִתְנַהֵג:
וְאוּלַי עַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אָמְרוּ (אָבוֹת פֶּרֶק ו') בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הַדָּבָר הַתָּלוּי בִּרְאָיָה, מַה הוּא עִנְיַן אֱמוּנָה, הֲלֹא הָרְאָיָה תִּתֵּן צְדָקָה, וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בְּדַרְכֵי הוֹרָאָה לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת מוֹצָא פִּי גָּדוֹל בְּהוֹרָאָה, בִּבְחִינַת הָרְאָיוֹת וְהוֹכָחוֹת, וּלְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגְדּוֹ, אַף אִם דְּבָרָיו רַק מִשִּׁקּוּל הַדַּעַת יֵצְאוּ. וְהוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי פֶּרֶק א' דִּבְרָכוֹת) נָבִיא וְזָקֵן לְמִי הֵן דּוֹמִין, לְמֶלֶךְ שֶׁשּׁוֹלֵחַ פַּלְמַטְרִין (שְׁלוּחִים) שֶׁלּוֹ לַמְּדִינָה, עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ, וְעַל אֶחָד מֵהֶם כָּתַב, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי הַאֲמִינוּ לוֹ כוּ', כָּךְ בַּנָּבִיא כְּתִיב וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת, בְּרַם הָכָא עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, עַיֵּן שָׁם. כִּי אוֹת תּוֹרָה עַל הוֹכָחָה שֶׁיֵּשׁ לְבַעַל דִּין לַחֲלֹק עָלָיו, וּמוֹפֵת (לָרֹב) עַל רְאָיָה מֻכְרַעַת. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב (פֶּרֶק ח' מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה, שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת. יֵשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאוֹת בְּכִשּׁוּף כוּ', (וּבַמֶּה הֶאֱמִינוּ בּוֹ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי שֶׁעֵינֵינוּ רָאוּ וְלֹא זָר וְאָזְנֵינוּ שָׁמְעוּ וְלֹא אַחֵר כוּ' עַיֵּן שָׁם). אַף עַל פִּי כֵן אוֹת הוּא בְּחִינַת רְאָיָה, וְזֶהוּ לִמְבִינֵי מַדָּע. אֲבָל לְרֹב הָעָם, צָרִיךְ מוֹפֵת, הוּא הוֹכָחָה נִצַּחַת, זֶהוּ וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ מוֹפֵת, אַל תִּשְׁמַע לְהַנָּבִיא לַעֲבֹד עֲבוֹדַת אֱלִילִים, אֲבָל בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת תִּשְׁמַע לוֹ גַּם עַל פִּי אוֹת, בְּחִינַת הָרְאָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם שָׁם. בְּרַם הָכָא עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, גַּם עַל פִּי שִׁקּוּל הַדַּעַת כִּדְאָמְרִינַן (סַנְהֶדְרִין פ"ח) אֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר מִפִּי הַשְּׁמוּעָה וְהֵן אוֹמְרִים כָּךְ הוּא בְּעֵינֵינוּ נֶהֱרָג, עַיֵּן שָׁם. עַל פִּי דַּרְכֵי עִיּוּנֵי הַחָכְמָה, תִּתְיַצֵּב גְּבוּל הָאֱמֶת, בַּל יַעְפִּיל הָאָדָם לַחְתֹּר תָּמִיד בְּדַרְכֵי הַמּוֹפֵת אַחַר הָאֱמֶת, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר נָתַן הָאֱלֹהִים לִבְנֵי אָדָם לַעֲנוֹת וְלַחֲקֹר, הִיא מַטְּרַת הָאֱמֶת. אֱמֶת תִּקָּרֵא, זֶה שְׁמָהּ וְזֶה זִכְרָהּ. כֵּן גַּם בִּדְבַר הַדִּין, אֲשֶׁר הָאֱמֶת יָקָר לִמְצֹא בָּהּ. מִסִּבַּת נְטִיַּת הַדַּעַת לְאַהֲבָה וּלְשִׂנְאָה וְכַיּוֹצֵא הַמְעַוֵּר עֵינֵי פִּקְחִים, וְאַף אִם יִשְׁמֹר הָאָדָם דַּרְכוֹ לְהִזָּהֵר מִכָּל חֲשַׁשׁ נְגִיעַת הַדַּעַת (עַיֵּן כְּתֻבּוֹת דַּף ק"ה עַמּוּד ב'), בְּכָל זֹאת מִי יִתֵּן קַו וּמִשְׁקֹלֶת לְדַרְכֵי הַנְּטִיָּה, הֲלֹא זֶה דֶּרֶךְ כֹּחַ נֶפֶשׁ הָאָדָם לִקְשֹׁר חֶבֶל בְּחֶבֶל, נֵימָא בְּנֵימָא, הַרְכָּבַת רַעְיוֹנוֹת וַהֲבָלִים הַרְבֵּה, לְהוֹצִיא פְּרִי עָמָל מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמְצָא הָאָדָם רֵאשִׁית סִבָּתוֹ. אֲשֶׁר אוּלַי לָזֶה הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין דַּף ז'), לְעוֹלָם יִרְאֶה דַּיָּן עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו וְגֵיהִנֹּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו עַיֵּן שָׁם, וְלֹא הִזְהִירוּ כֵּן בְּטַרְפְּתָא (סִפּוּר רַב אָשִׁי הַמֻּזְכָּר שָׁם) יַעַן כִּי בַּדִּין, הַנְּטִיָּה עֲלוּלָה לִמְאֹד:
בְּכָל זֹאת אִם יָשִׂים הָאָדָם לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל פִּי יְדִיעָתוֹ, הִיא הִיא רְדִיפַת הַצֶּדֶק אֲשֶׁר ה' דּוֹרֵשׁ, זֶהוּ לַאֲמִתָּתוֹ (שֶׁל דִּין), מַה שֶּׁהוּא גֶּדֶר הָאֱמֶת אֵצֶל דִּין. וְאוּלַי הוּא מַאֲמַר הַיְרוּשַׁלְמִי (רֵישׁ סַנְהֶדְרִין) רַבִּי יוֹסִי בֶּן חֲלַפְתָּא אַתּוּן תְּרֵין בַּר נַשׁ מִידוּן קוּמוֹי, אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁתְּדִינֵנוּ דִּין תּוֹרָה אָמַר לוֹן אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ דִּין תּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם. כִּי גֶּדֶר הַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל בְּלִי נְטִיַּת הָרָצוֹן כְּלָל (כַּנִּזְכָּר לְעֵיל), מַה שֶּׁרָחוֹק לְהִמָּצֵא בַּדִּין, כִּי מִי יַעֲרֹךְ נְטִיַּת הַנֶּעְלָמוֹת, לָזֹאת לְהַפְלָגַת יִרְאָתוֹ, חָשַׁשׁ אוּלַי לֹא מִלֵּא חוֹבָתוֹ:
וְאוּלַי הַדָּבָר בִּכְלַל מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין ו' עַמּוּד ב') שֶׁמָּא יֹאמַר הַדַּיָּן מַה לִּי בַּצַּעַר הַזֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר וְעִמָּכֶם בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט, אֵין לוֹ לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, עַיֵּן שָׁם. כִּי לְאַחַר טָהֳרַת מַחֲשַׁבְתּוֹ, אֵינוֹ בָּטוּחַ אִם לֹא יַד כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ בָּאֶמְצַע. וְהוּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת (עַיֵּן לְעֵיל), וְעִמּוֹ הוּא הַמִּשְׁפָּט בְּהַרְכָּבַת כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ הַפְּרָטִית. לֹא עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַפָּשׁוּט אֲשֶׁר הוּא כְּלָלִי:
אָכֵן מִשְׁפְּטֵי הַמֶּלֶךְ בִּהְיוֹתוֹ נַעֲלֶה מִכָּל הָעָם, מִשְׁפָּטָיו בְּגֶדֶר הָאֱמֶת, הַמּוֹפֵת יָבִיאוּ, אֱמֶת הָאֲמִתִּי. זֶהוּ, כִּי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים כֵּן אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לִשְׁמֹעַ טוֹב וְרַע כוּ' (שְׁמוּאֵל ב' י"ד, י"ז), כִּי מַה שֶּׁהוּא אֵצֶל הָעָם רַק בְּחִינַת טוֹב, הוּא אֵצֶל הַמֶּלֶךְ בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ אֵצֶל הַמַּלְאָכִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, עַד כָּאן:
, בְּכָל זֹאת אָדָם הוּא, וְכֹחוֹת נַפְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ הֵמָּה, אֵין בְּיָדוֹ לְהַפְרִישָׁם מִשִּׂכְלוֹ. לְזֹאת אֵין בְּיַד הָאָדָם לָבוֹא אֶל שֵׂכֶל אֲמִתִּי הַמֻּפְרָשׁ וּמֻבְדָּל לְגַמְרֵי מִכֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת, וְהַתּוֹרָה נְתוּנָה לִבְנֵי אָדָם לִשְׁפֹּט בָּהּ עַל פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, (בְּטָהֳרַת הָאֶפְשָׁרִית, עַיֵּן בְּכוֹרוֹת (י"ז, ב') דְּרַחֲמָנָא אָמַר עֲבֵיד וּבְכָל הֵיכִי דְּמָצִית לְמֶעְבַּד נִיחָא לֵיהּ), וְעַל פִּי רִבּוּי הָרְאָיוֹת וּמִשְׁקָלָם יִתְבָּרְרוּ הַדְּבָרִים, וּלְאֵיזֶה צַד אֲשֶׁר יִפֹּל עֶרֶךְ הָרְאָיוֹת, אִם מִצַּד הָרִבּוּי אוֹ מִצַּד הַמִּשְׁקָל, שָׁם תִּהְיֶה הַהַכְרָעָה וְכֵן יָקוּם הַדָּבָר:
שאל רבBookmarkShareCopy